ISO 45001 לניהול בטיחות ובריאות תעסוקתית מוטמע בארגון בתהליך מובנה: מאבחנים את המצב הקיים, מגדירים מדיניות ויעדים, מזהים סיכונים, כותבים נהלים, מדריכים עובדים, מפעילים את המערכת בפועל, ורק אחר כך עוברים ביקורת של גוף הסמכה חיצוני.
התקן פורסם ב-2018 והחליף את OHSAS 18001, והוא עוסק בדרך שבה הארגון מנהל בטיחות ולא בציוד מסוים.
הוא דורש שההנהלה תיקח אחריות, שהעובדים ישתתפו ושהמערכת תשתפר משנה לשנה.
אנחנו בסייפטי רוסו מלווים מפעלים, עסקים וארגונים וגם חברות בענף הבנייה לאורך כל הדרך, מהאבחון הראשוני ועד קבלת התעודה.
כחלק מהעבודה אנחנו נשענים על הערכת סיכונים מסודרת ועל ממונה בטיחות בעבודה שמכיר את השטח.
רוצים לדעת מאיפה מתחילים אצלכם?
צרו איתנו קשר ונבנה תוכנית עבודה לפי המצב בפועל.
מה נדרש כדי להטמיע ISO 45001 בארגון?
ההטמעה דורשת שלושה דברים: מערכת מתועדת, התנהלות יומיומית שמתאימה למה שכתוב בה, והוכחות שאפשר להציג למבקר.
התקן בנוי על מחזור "תכנן, בצע, בדוק, פעל" (PDCA), כלומר הארגון מתכנן את פעולות הבטיחות, מבצע אותן, בודק את התוצאות ומתקן.
הוא משתמש במבנה המשותף לתקני הניהול של ארגון התקינה הבינלאומי (ISO), "Annex SL" (מבנה של עשרה סעיפים שחוזר בכל תקן ניהול), ולכן קל לשלב אותו עם ISO 9001 ועם ISO 14001.
הסיבה לכך שארגונים מטמיעים אותו היא פשוטה.
לפי ארגון העבודה הבינלאומי (ILO), כמעט שלושה מיליון בני אדם בעולם מתים מדי שנה מתאונות עבודה ומחלות הקשורות לעבודה.
מערכת שמונעת אירועים מוקדם זולה ממערכת שמגיבה אחרי שהם קרו.
לדברי ממונה בטיחות ותיק, "ארגונים נכשלים בהסמכה פחות בגלל נהלים חסרים ויותר בגלל פער בין מה שכתוב לבין מה שעושים בשטח".
לכן הליווי שלנו מתמקד בשטח לפני שהוא מגיע למסמכים.
הטבלה מראה מה נדרש בכל סעיף מרכזי של התקן בלשון של עבודה יומיומית:
| סעיף בתקן | מה הוא דורש | איך זה נראה בארגון |
|---|---|---|
| 4. הקשר הארגון | הבנת הגורמים הפנימיים והחיצוניים ובעלי העניין | מיפוי עובדים, קבלנים, רשויות ולקוחות, והגדרת היקף המערכת |
| 5. מנהיגות והשתתפות עובדים | מחויבות הנהלה, מדיניות, תפקידים והתייעצות עם עובדים | מדיניות בטיחות חתומה, ועדת בטיחות, נציגי עובדים |
| 6. תכנון | זיהוי סיכונים והזדמנויות, דרישות חוק ויעדים | סקר סיכונים, רשימת דרישות חוקיות, יעדים מדידים |
| 7. תמיכה | משאבים, מיומנות, מודעות, תקשורת ומסמכים | הדרכות, מטריצת הכשרות, בקרת מסמכים |
| 8. תפעול | בקרה על תהליכים, שינויים, קבלנים והיערכות לחירום | נהלי עבודה, היתרי עבודה, תרגילי חירום |
| 9. הערכת ביצועים | מדידה, ביקורת פנימית וסקירת הנהלה | מדדי תאונות וכמעט תאונות, דוחות ביקורת, ישיבת הנהלה שנתית |
| 10. שיפור | טיפול באי-התאמות ובאירועים ושיפור מתמיד | חקירת אירועים, פעולות מתקנות ומעקב אחר ביצוען |
"אי-התאמה" היא כל סטייה בין הדרישה, בין אם היא מהתקן, מהחוק או מהנוהל הפנימי, לבין מה שמתבצע בפועל.
התקן אינו תחליף לדין.
החובות לפי פקודת הבטיחות בעבודה ותקנות ארגון הפיקוח על העבודה חלות על הארגון בכל מקרה, והתקן מסייע לנהל אותן בצורה שיטתית.
אילו שלבים עוברים מהאבחון ועד ההסמכה?
התהליך שלנו בנוי בארבעה שלבים, וכל אחד מהם מייצר תוצר שאפשר לבדוק.
- אבחון: סיור במפעל או באתר וסקר פערים מול דרישות התקן. בסוף השלב יש רשימה ברורה של מה קיים, מה חסר ומה צריך לתקן קודם. כאן גם מחליטים מה היקף המערכת: אתר אחד, כמה אתרים או כל הארגון.
- בניית תוכנית עבודה: הגדרת מדיניות, תפקידים ואחריות, סקר סיכונים, נהלים, יעדים ולוח זמנים. אנחנו כותבים נהלים שמתאימים לאופן העבודה של הארגון, ולא מעתיקים תבנית כללית שאף אחד לא יקרא.
- אישור וליווי מול הרשויות וגוף ההסמכה: הכנת הארגון לביקורת. מבצעים ביקורת פנימית ראשונה, סוגרים ממצאים ומתאמים את הביקורת עם גוף מבקר מוסמך. אנחנו מלווים את הארגון, והתעודה עצמה ניתנת רק על ידי גוף ההסמכה.
- תמיכה שוטפת: ליווי אחרי קבלת התעודה, כולל הכנה לביקורות המעקב, עדכון נהלים ועזרה בטיפול בממצאים.
הביקורת החיצונית עצמה מתחלקת לשני חלקים.
ב"ביקורת שלב 1" המבקר בודק את המסמכים ואת מוכנות הארגון, ובדרך כלל גם סוקר את האתר.
ב"ביקורת שלב 2" הוא בודק בשטח אם המערכת מופעלת: מראיין עובדים, מעיין ברישומים ובודק שהעבודה מתבצעת כפי שכתוב.
אם נמצאות אי-התאמות, הארגון מתקן אותן ומציג ראיות לתיקון לפני שמונפקת התעודה.
התעודה תקפה לשלוש שנים, ובכל שנה מתקיימת ביקורת מעקב.
מי שמטמיע את המערכת רק כדי לעבור את הביקורת הראשונה יתקשה בביקורת המעקב הראשונה.
כמה זמן לוקח התהליך ומה משפיע על העלות?
אין מספר אחד שנכון לכל ארגון, ומי שמציע מחיר קבוע בלי להכיר את האתר מציע בעצם הערכה גסה.
משך התהליך והעלות נקבעים בעיקר לפי כמה גורמים:
- גודל הארגון ומספר האתרים: מפעל אחד עם מאה עובדים שונה מחברת בנייה שפועלת בכמה אתרים במקביל.
- רמת הסיכון בפעילות: עבודה בגובה, מלגזות, חומרים מסוכנים ועבודות חמות דורשות נהלים ובקרות מפורטים יותר.
- נקודת המוצא: ארגון שכבר מפעיל ממונה בטיחות, מתעד אירועים ומבצע הדרכות יתקדם מהר יותר מארגון שמתחיל מאפס.
- מערכות ניהול קיימות: ארגון עם ISO 9001 כבר מכיר בקרת מסמכים, ביקורות פנימיות וסקירת הנהלה, ולכן רבים מהמנגנונים כבר קיימים.
- מעורבות ההנהלה: עיכובים נובעים לרוב מהחלטות שנתקעות ולא מכתיבת מסמכים.
- עלויות חיצוניות: התשלום לגוף ההסמכה נפרד מעלות הליווי ותלוי בהיקף הארגון ובמספר ימי הביקורת.
כדי לקבל הצעה מדויקת, מציגים לנו את מספר העובדים, האתרים, סוגי הפעילות והמסמכים הקיימים.
אנחנו עושים אבחון ראשוני ומשם בונים תוכנית עבודה עם שלבים ותוצרים.
הליווי שלנו מותאם לארגונים, מפעלים וחברות בנייה בכל הארץ, ושילוב עם ליווי לתקני ISO 9001 או ISO 14001 יכול לחסוך עבודה כפולה, כי הרבה מהתשתית משותפת.
איך מוודאים שהמערכת פועלת ולא נשארת על המדף?
הסימן הבולט לכישלון הוא תיקייה מסודרת שאף אחד לא פותח.
כמה פעולות קבועות שומרות על המערכת חיה:
- ביקורות פנימיות לפי תוכנית שנתית: לא ממצאים כלליים, אלא בדיקה אם נוהל מסוים מתבצע במשמרת מסוימת.
- סקירת הנהלה: ישיבה שבה מנהלים רואים נתוני תאונות, כמעט תאונות, ממצאי ביקורת ויעדים, ומחליטים על משאבים.
- חקירת אירועים: כל כמעט תאונה מתועדת ונחקרת, וגם נסגרת בפעולה מתקנת שיש אחראי לביצועה.
- הדרכות בטיחות לעובדים: הדרכות שמתאימות לתפקיד, כולל עובדים חדשים וקבלני משנה, עם רישום נוכחות וכיסוי לכל התפקידים.
- השתתפות עובדים: עובדי הייצור מכירים את הסכנות טוב ממי שיושב במשרד, והתקן דורש להתייעץ איתם ולשמוע אותם.
- עדכון הערכת הסיכונים: בכל שינוי, למשל מכונה חדשה, חומר חדש או אתר חדש, חוזרים לסקר הסיכונים ומעדכנים אותו.
במקרים רבים ההסמכה נתקעת על קבלנים.
ארגון שמעסיק קבלני משנה צריך להגדיר להם דרישות בטיחות, לבדוק אותן ולתעד אותן.
בענף הבנייה הנושא הזה קריטי במיוחד, כי אחריות הבטיחות מתחלקת בין כמה גורמים באתר.
שאלות נפוצות על הטמעת התקן
כמה תשובות קצרות לשאלות שמנהלים שואלים אותנו לפני שמתחילים.
האם התקן חובה לפי החוק בישראל?
לא.
התקן וולונטרי, אבל לקוחות גדולים, מכרזים וחברות ביטוח דורשים אותו לעיתים.
חובות הבטיחות לפי החוק חלות על כל מעסיק, גם בלי הסמכה.
מה ההבדל בין התקן לבין העסקת ממונה בטיחות?
ממונה הבטיחות הוא בעל תפקיד שהחוק מחייב במקומות עבודה מסוימים, והוא מייעץ, מבקר ומפקח.
התקן הוא מסגרת ניהולית שמחייבת את כל הארגון.
ממונה טוב הוא בדרך כלל אחד מעמודי התווך של המערכת, אבל הוא לא מחליף את מעורבות ההנהלה והעובדים.
אפשר לשלב את התקן עם ISO 9001 ועם ISO 14001?
כן, וזה נפוץ.
בגלל המבנה המשותף אפשר לאחד בקרת מסמכים, ביקורות פנימיות וסקירת הנהלה, ולעבור ביקורת משולבת אחת.
כך נחסכים זמן וכפילויות.
מה קורה אם המבקר מוצא אי-התאמה?
אי-התאמה קלה מתוקנת בתוך פרק זמן שנקבע, והמבקר בודק את התיקון בביקורת הבאה.
אי-התאמה מהותית, כלומר כשל שיטתי בדרישה, עלולה לעכב את התעודה עד שהארגון יציג ראיות לתיקון.
ISO 45001 עם סייפטי רוסו: מאבחון ועד תעודה
הטמעה מוצלחת של ISO 45001 נשענת על אבחון מדויק, תוכנית עבודה שמתאימה לארגון, הכנה לביקורת ותמיכה גם אחרי קבלת התעודה.
הארגונים שמצליחים הם אלה שההנהלה בהם מעורבת והעובדים שותפים, ולא אלה שהפיקו הכי הרבה מסמכים.
סייפטי רוסו פועלת בניהולו של חיים רוסו, קצין בטיחות ולוגיסטיקה לשעבר בצה"ל ובוגר תואר במנהל עסקים.
אנחנו מלווים מפעלים, עסקים, ארגונים וחברות בנייה בכל רחבי הארץ בתהליך של ארבעה שלבים, ואנחנו לא מכללה ולא מכשירים אנשים: אנחנו עובדים לצד הצוות שלכם בשטח.
אם אתם שוקלים להטמיע בארגון מערכת לניהול בטיחות ובריאות תעסוקתית לפי ISO 45001, פנו אלינו ונתחיל באבחון ראשוני.
