תקנות עבודה בגובה, כלומר תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה), התשס"ז-2007, מחייבות את המעסיק לסגור חמישה דברים לפני שעובד עולה לגובה: להעריך את הסיכונים, לתכנן את העבודה, להתקין הגנה מפני נפילה, לוודא שהעובד הודרך ומתאים לעבודה, ולמנות מי שמפקח עליה.
ההגדרה הרגילה של "עבודה בגובה" היא עבודה בגובה של יותר משני מטרים מעל הקרקע או הרצפה, אבל סיכון נפילה קיים גם בגבהים נמוכים יותר, ולכן כדאי לא להסתמך על המספר לבדו.
בסייפטי רוסו אנחנו מלווים מפעלים, עסקים, ארגונים וחברות בנייה בהתאמה לדרישות האלה.
הליווי כולל ממונה בטיחות בעבודה, בניית נהלים והערכת סיכונים, והדרכת עבודה בגובה כחלק מתהליך מסודר.
אנחנו לא מכללה שמכשירה עובדים בודדים.
אנחנו עובדים מול המעסיק ומוודאים שכל החלקים מתחברים לפני תחילת העבודה.
רוצים לבדוק איפה הארגון שלכם עומד?
צרו קשר ונתחיל באבחון ראשוני.
מה קובעות תקנות עבודה בגובה ועל אילו עבודות הן חלות?
התקנות הן חלק מהמערך של פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל-1970, והן חלות על כל מקום עבודה שבו עובדים בגובה: אתרי בנייה, מפעלי תעשייה, מחסנים עם מדפים גבוהים, תחזוקת גגות ושלטים, עבודות חשמל ותקשורת ועוד.
הן לא מוגבלות לענף הבנייה, וזו טעות נפוצה אצל בעלי עסקים שחושבים שהנושא רלוונטי רק לקבלנים.
העבודות שבדרך כלל נכנסות להגדרה הן עבודה על פיגומים, עבודה מסולם, עבודה מעל "פתח ברצפה" (פתח פתוח בתקרה או ברצפה שאפשר ליפול דרכו), עבודה בקצה גג, עבודה בסל של מנוף או "במת הרמה" (פלטפורמה ממונעת שמעלה עובדים), ועבודה על גגות שבירים כמו גגות אסבסט או חלונות גג.
גג שביר מסוכן במיוחד כי העובד לא תמיד יודע שהמשטח שהוא דורך עליו לא נושא משקל.
הנוסח המדויק של ההגדרות והחריגים מעודכן באתר החקיקה הממשלתי ובאתר משרד העבודה.
לפני כל פרויקט חדש כדאי לבדוק מול הגורם המקצועי שלכם אם העבודה המסוימת נכנסת להגדרה, ולא להניח שהיא פטורה.
אילו חובות חלות על המעסיק לפני שעובד עולה לגובה?
האחריות המרכזית היא של המעסיק, ובאתרי בנייה היא מתחלקת גם בין הקבלן הראשי, מנהל העבודה וקבלני המשנה.
לדברי קצין בטיחות ותיק בענף הבנייה, "רוב נפילות הגובה לא קורות בגלל שהיה חסר ציוד, אלא בגלל שאף אחד לא תכנן מראש איך מגיעים לנקודת העבודה ואיך חוזרים ממנה".
לכן עיקר החובות הן חובות של הכנה.
רשימת הבדיקה שאנחנו עוברים עם מעסיקים לפני תחילת עבודה:
- הערכת סיכונים בכתב לעבודה הספציפית: מה גובה העבודה, איך מגיעים אליה, מה המשטח, ומה עלול להשתנות במהלכה.
- תוכנית עבודה ושיטת ביצוע שמגדירות איזו הגנה מותקנת, על ידי מי ובאיזה סדר.
- עובדים שהודרכו לעבודה בגובה ושעברו בירור התאמה בריאותית, בהתאם לדרישות התקנות.
- מנהל עבודה או אחראי מטעם המעסיק שנוכח בשטח ומפקח על הביצוע.
- ציוד תקין ובדוק, עם תיעוד של בדיקות תקופתיות.
- תנאי מזג אוויר מתאימים: רוח חזקה, גשם וברק מחייבים עצירת העבודה או שינוי שלה.
- תוכנית חילוץ: מה עושים אם עובד נפל ותלוי ברתמה. תלייה ממושכת ברתמה מסוכנת בפני עצמה, ולכן אי אפשר להמתין להגעת כוחות הצלה בלי תוכנית.
הנקודה האחרונה היא זו שלרוב חסרה.
מעסיקים רבים מציידים את העובדים ברתמות, אבל לא בודקים מי יחלץ עובד שנתלה, באיזה ציוד ובתוך כמה זמן.
ממונה בטיחות שמלווה את הארגון בודק את זה כבר בשלב התכנון.
איזה ציוד מגן ואמצעי הגנה נדרשים בעבודה בגובה?
העיקרון המנחה בבטיחות בגובה הוא סדר עדיפויות: קודם מונעים את הסכנה בעזרת הגנה קולקטיבית שמגינה על כל העובדים, ורק כשזה בלתי אפשרי עוברים להגנה אישית.
מעקה שמותקן נכון עדיף על רתמה, כי הוא לא תלוי בכך שכל עובד יתחבר נכון בכל פעם.
| סוג ההגנה | דוגמאות | מתי משתמשים |
|---|---|---|
| הגנה קולקטיבית | מעקות בטיחות, רשתות בטיחות, כיסוי פתחים ברצפה | כשאפשר להתקין לפני תחילת העבודה. זו הבחירה הראשונה. |
| הגנה אישית למניעת נפילה | רתמת גוף מלאה, חבל ומחבר עם בולם נפילה, נקודת עיגון | כשאי אפשר להתקין מעקה, למשל עבודה זמנית בקצה גג או תחזוקה בנקודות מבודדות. |
| ציוד גישה | פיגום, במת הרמה, סולם | לפי משך העבודה, הגובה ומיקום נקודת העבודה. סולם מתאים רק לעבודה קצרה וקלה. |
בציוד האישי כדאי להכיר כמה מונחים. "נקודת עיגון" היא הנקודה הקבועה שאליה מחברים את הרתמה, והיא חייבת לעמוד בעומס שנקבע לה. "בולם נפילה" הוא רכיב שמאט את העצירה ומפחית את הכוח שפועל על גוף העובד. "קו חיים" הוא כבל או מסילה שהעובד מחובר אליהם ויכול לנוע לאורכם בלי להתנתק.
את הרכיבים האלה מייצרים לפי תקנים אירופיים, כמו EN 361 לרתמות גוף מלאות ו-EN 795 למתקני עיגון.
ציוד שנקנה אינו ציוד שנבדק.
רתמות וחבלים נשחקים בשמש, בחומרים כימיים ובחיכוך, ולכן צריך בדיקה תקופתית של גורם מוסמך, תיעוד שלה והוצאה מהשימוש של כל רכיב שנפל או נפגע.
מעסיקים שמנהלים את זה בטבלה פשוטה חוסכים לעצמם הרבה בעיות בביקורת של מפקח עבודה.
איך בונים תהליך עבודה בטוח בגובה, שלב אחר שלב?
הידע על החובות לא מספיק בלי תהליך שחוזר על עצמו בכל פרויקט.
אנחנו עובדים במבנה של ארבעה שלבים, והוא מתאים גם לארגון שמבצע עבודה בגובה פעם בשנה וגם לאתר בנייה פעיל.
- אבחון: סיור בשטח, מיפוי כל העבודות בגובה בארגון ובדיקה של מה קיים היום, מנהלים, ציוד, נהלים והדרכות.
- בניית תוכנית עבודה: הערכת סיכונים, שיטת ביצוע, בחירת אמצעי הגנה, תוכנית חילוץ והגדרת תפקידים.
- אישור וליווי מול הרשויות: כשהעבודה או הפעילות דורשת אישורים או ביקורת, אנחנו מכינים את התיעוד ומלווים את המעסיק מולם.
- תמיכה שוטפת: ביקורות תקופתיות, עדכון נהלים כשהעבודה משתנה, והדרכות חוזרות לעובדים חדשים.
לגבי ההדרכה, אנחנו לא מכללה, ולכן הגישה שלנו שונה.
אנחנו בודקים אילו עובדים בארגון צריכים הדרכת עבודה בגובה, מה התוכן שהם צריכים לפי העבודות שהם מבצעים בפועל, ואיך משלבים את זה עם שאר ההדרכות בארגון, כמו הדרכות בטיחות לעובדים ורענון מלגזנים.
כך ההדרכה נשענת על האתר האמיתי של המעסיק ולא על תוכן גנרי.
באתרי בנייה התהליך נעשה בשיתוף ממונה בטיחות בבנייה ומנהל העבודה, כי שם הגובה משתנה מיום ליום: פיגום שנבנה בבוקר משנה את סיכוני היום כולו.
הפעילות שלנו, בניהולו של חיים רוסו, בקר בטיחות בבניה, קצין בטיחות ולוגיסטיקה לשעבר בצה"ל ובוגר תואר במנהל עסקים, מתבססת על אותו עיקרון: מבנה ברור, אחריות ברורה ותיעוד שאפשר להציג.
שאלות נפוצות על עבודה בגובה
כמה תשובות לשאלות שמעסיקים שואלים אותנו לפני שמתחילים.
האם קבלן משנה אחראי לבטיחות העובדים שלו, או המזמין?
האחריות יכולה להיות משותפת.
קבלן המשנה אחראי כמעסיק של עובדיו, והקבלן הראשי או המזמין עשויים לשאת באחריות על הסביבה שבה העבודה מתבצעת, למשל פיגום או מעקות.
לכן כדאי להגדיר בחוזה ובנוהל העבודה מי מתקין מה, ומי בודק.
תקנות עבודה בגובה אינן פוטרות אף צד בשרשרת רק בגלל שיש קבלן אחר באתר.
האם חייבים ממונה בטיחות כדי לעבוד בגובה?
החובה למנות ממונה בטיחות תלויה בגודל מקום העבודה ובסוג הפעילות, ובאתרי בנייה חלים כללים משלהם.
גם כשאין חובה פורמלית, ממונה בטיחות חיצוני עוזר להכין הערכת סיכונים ותוכנית עבודה לפני פרויקט בגובה, ולא רק אחרי אירוע.
מה עושים אם מתרחשת תאונת נפילה באתר?
קודם כול מטפלים בנפגע ומזעיקים כוחות הצלה.
אחר כך, בתאונה קשה, המעסיק צריך להודיע למפקח עבודה אזורי של משרד העבודה ולשמר את זירת האירוע עד שיאשרו אחרת.
תיעוד ההדרכות, בדיקות הציוד והערכת הסיכונים הוא מה שייבדק בחקירה, ולכן עדיף שיהיה מסודר מראש.
מה ההבדל בין הערכת סיכונים לתוכנית עבודה?
הערכת סיכונים מזהה מה עלול להשתבש ומה חומרת הנזק.
תוכנית העבודה קובעת מה עושים בפועל כדי למנוע את זה: איזה ציוד, מי מבצע, באיזה סדר ומי מפקח.
שני המסמכים נדרשים, והראשון הוא הבסיס לשני.
תקנות עבודה בגובה וסייפטי רוסו: איך מתחילים נכון
בסוף, ההבדל בין עבודה בגובה שמתנהלת בשקט לבין אירוע חמור נקבע ברוב המקרים לפני שהעובד עולה: בתכנון, בציוד, בהדרכה ובפיקוח.
מעסיק שמכיר את החובות שלו ובונה מהן תהליך קבוע מצמצם גם את הסיכון לעובדים וגם את החשיפה המשפטית של הארגון.
סייפטי רוסו מלווה מפעלים, עסקים, ארגונים וחברות בנייה בכל רחבי הארץ, מהאבחון הראשוני ועד שהתהליך עובד בשטח, כולל תיעוד והתנהלות מול הרשויות.
אם יש לכם עבודה בגובה בתוכנית, בפרויקט חדש או בתחזוקה שוטפת, צרו קשר ונבדוק יחד אילו מהדרישות של תקנות עבודה בגובה כבר מכוסות אצלכם ומה חסר.
